מי היה מאמין שדווקא לי, הנערה הכי מסודרת שיש, יאבד מפתח, ועוד דווקא בלילה הראשון שאבא ואמא מסכימים שאקח את האוטו?
כל נער ונערה שיכולים סוף סוף לנהוג לבד מכירים את הויכוחים הארוכים עם ההורים על האוטו. שבוע לפני מסיבת הגיוס של דנה באזור המסעדות החדש בראשון לציון כבר הודעתי להורים שהם מסכימים לי לקחת את האוטו, ועוד לפני שהם הסכימו כבר הודעתי לרעות שאני אוכל לאסוף אותה.
ההורים נתנו לי את המפתח במבטים שקרובים להתקף לב, מזכירים לי שוב ושוב כללי תנועה ששכחתי רגע אחרי שעברתי בהצלחה את התיאוריה. הם ציידו אותי בהמון מספרי טלפון שימושיים, אפילו את המספר של מגן דוד אדום הם כתבו לי, ורק מספר של מנעולן בראשון לציון הם לא חשבו שיש צורך לכתוב.
כשסיימנו את החגיגה, לקראת שלוש לפנות בוקר, חזרנו אל האוטו, ושם גיליתי שאני לא מוצאת את המפתח. אחרי שרעות ואני לא הצלחנו למצוא את המפתח בכל החניה ובמסעדה, נכנסתי להיסטריה. בדיוק אז אבא התקשר לשאול אם הכל בסדר, ובחשש שאלתי אותו אם אולי במקרה הוא מכיר איזה מנעולן בראשון לציון. אבא, שעובד בראשון לציון, כבר יודע על איזה מנעולן בראשון לציון אפשר לסמוך. הוא התקשר לגיא מנעולים, שלמרות השעה המואחרת הגיע מיד.
מעולם לא חשבתי שמכל האנשים שאאראה בסוף אותו לילה, מנעולן בראשון לציון יהיה מי שיקבל את החיבוק הכי חזק. גיא מנעולים ראה מיד כשהגיע באיזה לחץ אני נמצאת, ולפני הכל התפנה להרגיע אותי. ציפיתי לאיש מקצוע עייף שיגיע, יטפל במנעול המכונית וילך, אבל במקומו הופיע בן אדם נמרץ, נחמד ומרגיע, שהתעקש לעשות הכל כדי שארגיש טוב ואבין שהכל בסדר. בעצם מדובר מנעולן בראשון לציון שהוא בעיקר איש מקצוע מעולה, אבל גם פסיכולוג.
הוא החליף את מנעול המכונית בזריזות ונתן לי שני מפתח וגם מפתח רזרבי. אפילו שהודעתי מראש שאין לי איך לשלם לו (כל הכסף הלך על דלק…), הוא אמר שאין לי מה לדאוג. ככה, בנוסף לחיבוק שלי, הוא זכה ללחיצת יד חמה מאבא שהגיע למחרת לשלם לו, בנוסף להבטחה שמעכשיו יהיה מספר הטלפון שלו תלוי על המקרר. מי היה מאמין, שבסופו של דבר לא ארוחה טובה, אלא מספר טלפון של מנעולן בראשון לציון, יעשה לי את הלילה.